קורס טוען רבני למעשה מכשיר את בוגריו להיות טוענים רבניים. את רישיון ההסמכה תקבלו מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. את זה תקבלו לאחר שתעברו בהצלחה את בחינות ההסמכה.
להלן נפרט על מסגרת הקורס. נסביר מה תלמדו ואיך בנויים המבחנים לקראת ההסמכה. אך לפני הכול, מה זה בכלל טוען רבני? מהי העבודה שלו וכיצד נראה יום עבודה של טוען רבני?
מה זה בכלל טוען רבני?
טוען רבני הוא אדם שמייצג את הלקוחות שלו בפני בתי הדין הרבניים. העבודה שלו היא דומה ומקבילה לעבודה של עורך דין. יש רק הבדל אחד. עורך דין מומחה בייצוג בבתי המשפט. לעומת זאת, טוען רבני מומחה בייצוג בבתי הדין.
הסיבה היא מפני שעורך דין מכיר היטב את כללי הדין האזרחיים. הוא מכיר ובקיא בחוק ובפסיקות של בתי המשפט. אך הידע שלו בדין העברי ובהלכה היהודית הוא בדרך כלל קלוש עד כמעט ולא קיים.
לעומת זאת, הטוען הרבני מגיע מהעולמות התורניים ומכיר היטב את כל הניואנסים של ההלכה. בנוסף, הוא כמובן קיבל הכשרה מקיפה ורחבה מאוד בהלכות רבות שעל פיהם דנים בבתי הדין הרבניים.
לכן, העבודה של הטוען הרבני היא חופפת ומקבילה לעבודה של העורך דין. הם משלימים האחד את השני. העורך דין מביא איתו את הידע האזרחי והחוקי. ואילו הטוען הרבני מביא איתו את הידע ההלכתי הרלוונטי.
במה טוען רבני מייצג?
יש 2 תחומים מרכזיים שבהם הטוען הרבני מייצג ובהם הוא בקיא.
- בהליכי הגירושין הקיימים בבתי הדין הרבניים.
- בדיני ממונות שבהם דנים בבתי הדין הפרטיים הדנים מכוח חוק הבוררות.
כמובן שיש הבדלים רבים בין שני סוגי הייצוג. אלה שתי סגנונות שונים, ובדרך כלל כל אחד מתמקד בנישה שלו. יש אחד שמתחבר יותר לייצוג בהליכי הגירושין, ואז הוא תופס לעצמו את הנישה הזו. ויש כאלה שאוהבים יותר את הייצוג בדיני ממונות, ואז הם מייצגים בדיני ממונות בשלל בתי הדין הפרטיים הקיימים.
להלן נפרט את הייחודיות שקיימת ב 2 תחומים מרכזיים אלה
ייצוג בהליכי גירושין
על פי החוק, כל בני זוג יהודים נשואים שרוצים להתגרש, צריכים לעשות את זה דווקא בבתי הדין הרבניים. אגב, אין לכך קשר אם בני הזוג הם דתיים או שאינם או שהם אף אתאיסטים. כל עוד והם מוגדרים כיהודים, הרי שהליך הגירושין יהיה רק בבתי הדין הרבניים.
למעשה, לבתי המשפט אין שום סמכות לדון בנושא של הגירושין. כי החוק מפקיע מהם את הסמכות לכך, ונותן את הסמכות המלאה לכך רק לבית הדין הרבני.
ישנם נושאים נוספים הקשורים לגירושין. בחלק מהנושאים הללו יש סמכות מלאה וייחודית רק לבתי הדין הרבניים. ובחלק מהנושאים יש סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה.
כך למשל, נושא הכתובה נמצא בסמכות המלאה של בתי הדין הרבניים. כמו הגירושין עצמם, גם בנושא הכתובה אין לבתי המשפט שום סמכות לדון. זאת, מפאת העובדה שהחוק הגדיר את זה באופן מפורש כנושא הנתון לסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים.
לעומת זאת, נושא כמו חלוקת הרכוש הוא בסמכות מקבילה של בתי הדין הרבניים ושל בתי המשפט לענייני משפחה. כלומר, ל 2 הערכאות יש סמכות עקרונית לדון בנושא חלוקת הרכוש במסגרת הליך הגירושין.
החוק והפסיקה קובעים מה נמצא בסמכות המלאה של בתי הדין הרבניים, ומה נמצא בסמכות מקבילה בין בתי הדין לבין בתי המשפט.
טוען רבני ועורך דין – הילכו שניהם יחדיו?
המצב המתואר לעיל יכול להביא למצב די אבסורדי. חלק מהתיק מתנהל בבית הדין הרבני ואילו חלק אחר של אותו תיק מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
אז תשאלו: "תכל'ס, איפה הבעיה?"
התשובה היא שמעבר לטלטול הטכני הכרוך בניהול בתיק ב 2 מקומות שונים, יש קושי נוסף.
כפי שהסברנו, עורך דין מומחה בייצוג בבתי משפט, ואילו טוען רבני מומחה בייצוג בבתי הדין. אז מה עושים כאשר חלק מהתיק מתנהל בבית דין וחלקו האחר מתנהל בבית משפט?
מי מנהל את התיק במצב כזה?
ראשית, חשוב להבהיר שמבחינה חוקית לעורך דין מותר לייצג גם בבתי הדין הרבניים. אם כי, עורך דין שמכבד את עצמו יזהר בדרך כלל מלעשות את זה. הוא לא ירצה להיכנס לנישה שהוא לא בקיא בה היטב ואינו מכיר את רזי המקצוע ואת הניואנסים הקיימים רק בבתי הדין הרבניים.
אז אם העורך דין לא ייצג בבית הדין הרבני, איך ינהלו את התיק?
התשובה היא שמצבים כאלו (שזה בחלק גדול מאוד מתיקי הגירושין) מולידים שיתופי פעולה משמעותיים בין עורכי דין לבין טוענים רבניים.
בסיטואציה כזו, עורך הדין עובד באופן צמוד יחד עם טוען רבני. העורך דין ייצג בבית משפט והטוען הרבני ייצג בבית הדין הרבני. בפועל, הם יעבדו בשיתוף פעולה הדוק. לעתים כשכיר ולעתים כעצמאי, אך השיתוף פעולה הוא ללא ספק מועיל לשני הצדדים.
ייצוג בבתי דין פרטיים – אומנות בפני עצמה
כאמור, ישנם טוענים רבניים שכלל אינם עוסקים בייצוג בהליכי הגירושין. הם רק מייצגים בבתי הדין הפרטיים במסגרת דיונים ממוניים (לא רק, אבל בעיקר).
בתי הדין הפרטיים דנים מכוח חוק הבוררות המעניק סמכות רחבה מאוד (למעשה זוהי סמכות כמעט מלאה) להחלטת בית הדין (בתנאי שהצדדים חתומים על שטר הבוררות).
הדיונים בבתי הדין הפרטיים הם בדרך כלל בנושאים הללו:
- דיני שכנים (בנייה ועוד)
- חלוקת ירושה
- דיני נזיקין
- הלוואות והסכמים שונים
- לעתים גם נושאים כמו גירושין, גיור ועוד.
מקובל לחשוב שהציבור שפונה אל בתי הדין הפרטיים הם רק חרדים ודתיים. אכן, רוב הפונים אל בתי הדין הפרטיים נמנים על הציבור הדתי והחרדי. אך ישנם אנשים רבים שאינם משתייכים לציבור הדתי והחרדי והם פונים לנהל את הדיונים דווקא בבתי הדין הפרטיים. זה כמובן לא נובע מן המניע הדתי וההלכתי. זה נובע בדרך כלל מכך שהפרוצדורה וההליך הוא מהיר מאוד בבתי דין אלה (לפחות ברובם המכריע). וזאת, באופן המהיר לאין שיעור ביחס לבתי המשפט.
בנוסף, בבתי הדין הפרטיים אפשר לקבוע מראש איזה הרכב ספציפי ידון בתיק. זה מעניק וודאות רבה לגבי ההליך ואופן ניהולו.
הפסיקה בבתי הדין הפרטיים היא הלכתית מובהקת. לכן, מי שאינו טוען רבני הבקיא בהלכות ובפרוצדורות בבתי דין אלה, לא יידע כיצד להצליח בהליך המתקיים. לפיכך, עולה חשיבותו של הטוען הרבני בהופעתו בתיקים אלה בבתי הדין בדיני ממונות.
כמה תיקים יש לטוען רבני?
לאחר ההסבר על עבודתו של הטוען הרבני, עולה השאלה כמה מרוויח טוען רבני, והאם כדאי לכם לעסוק במקצוע זה ולהיות טוענים רבניים.
אז נתחיל מכמות התיקים שיש לטוען רבני.
מספר המתגרשים מדי שנה הוא גבוה מאוד. לאן בדיוק הם פונים? חלקם לעורכי דין וחלקם לטוענים רבניים. לכן, לטוענים הרבניים יש תיקים רבים של אנשים שפונים אליהם בכדי שיסייעו להם בניהול הליך הגירושין.
במקביל, מהסתובבות ושוטטות בשכונות החרדיות והדתיות, קל להבין את הפוטנציאל הרב שיש לטוען רבני העוסק בדיני ממונות. אין כמעט בניין שאין בו ויכוח כזה או אחר על בנייה ששכן אחד רוצה לבנות ושכן אחד מתנגד. וזה עוד רק סוג אחד של דיונים.
בנוסף, כדאי לדעת שמספר הטוענים הרבניים עומד על כ – 300 בלבד. וזה לעומת עשרות אלפי עורכי דין. כך שכל התיקים שמתחלקים כין הטוענים הרבניים מתחלק בין כ 300 טוענים רבניים בלבד.
לכן, כמות התיקים הפוטנציאלית שיש לכל אחד מהטוענים הרבניים היא רבה מאוד. גם אם הוא יבחר לעסוק בייצוג בדיני משפחה ובהליכי הגירושין. וגם אם הוא יבחר לעסוק בייצוג בדיני ממונות.
כמה מרוויח טוען רבני?
השכר של טוען רבני תלוי כמובן בכמות התיקים שאותו הוא מנהל.
על כל תיק של גירושין, הרווח הוא בין 30,000-80,000 ש"ח. זה כמובן תלוי במורכבות של התיק, וגם בניסיונו של הטוען הרבני. ישנם תיקים הקטנים מאלה, וישנם המורכבים והיקרים יותר, אך זה הסטנדרט.
על כל תיק של דיני ממונות תקבלו בין 15,000-100,000 ש"ח. הפערים הם מעט גדולים יותר. הם נובעים גם מניסיונו של הטוען הרבני, אך גם מהיקף ומורכבות התיק. שכן, בדיני ממונות ישנם תיקים קטנים יחסית. לצד זאת, ישנם תיקים ענקיים של פרויקטים ענקיים של נדל"ן וכדומה. כמובן שזה משפיע הל היקף המורכבות והמחיר שאותו תקבלו כשכר טרחה.
מסכומים אלה, קל לראות את הפוטנציאל האדיר שיש לטוען רבני. ואכן, טוען רבני הוא מקצוע רווחי מאוד.
מה תצטרכו ללמוד בכדי להיות טוענים רבניים?
בכדי להיות טוענים רבניים, תצטרכו לקבל הכשרה מקיפה מאוד על שלל נושאים שבהם תעסקו במהלך עבודתכם.
ישנה וועדה מיוחדת של דיינים שהיא הוועדה הבוחנת ומסמיכה את הטוענים הרבניים.
תעברו סדרה של מבחנים מורכבים. לכן, מומלץ מאוד להתכונן למבחנים אלה באמצעות קורס טוען רבני. שם תקבלו את הסיוע והעזרה בכדי לצלוח את סדרת המבחנים הללו.
להלן נפרט את חומרי הלימוד לקראת כל מבחן. יש ללמוד סימנים אלה. בחושן משפט יש ללמוד שו"ע, רמ"א, סמ"ע, ש"ך, נתיבות המשפט, פתחי תשובה. באבן העזר יש ללמוד שו"ע, רמ"א, חלקת מחוקק, בית שמואל, פתחי תשובה.
- חושן משפט א: י"א, י"ב, י"ג, י"ד, כ', כ"ו, כ"ח, כ"ט, ל', ל"ג, ל"ד, ל"ז.
- חושן משפט ב: ע"ה, פ', פ"ז, קכ"ג, ר"ז.
- אבן העזר א: א', ד', י"א, י"ג, מ"ב, ס"ט, ע', ע"א, ע"ג, ע"ה, ע"ז.
- אבן העזר ב: פ', פ"ב, פ"ה, צ', צ"ג, קט"ו, קי"ז, קל"ד, קנ"ד, (עד סדר הגט), קע"ח.
- תקנות הדיון: כל תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, תשנ"ג
- בחינה מעשית: חקיקה אזרחית רלוונטית הכוללת חוקים רבים העוסקים ברובם בענייני הגירושין והמסתעף.
- בחינה בעל פה: החומרים ההלכתיים הנ"ל, ובנוסף לכך פסקי דין רבניים. כרך א עמודים 5-127.
הרי שהיקפי החומר ללמידה לקראת המבחנים הוא רב מאוד. זה למעשה מכיל מגוון רחב מאוד של נושאים אקטואליים שטוען רבני צריך לדעת בכדי להשתמש איתם ביום יום בעבודתו.
מועדי מבחני ההכשרה
ברמת העיקרון יש מועדים די קבועים למבחני ההסמכה של הטוענים הרבניים. אמנם בתקופות מסוימות יש שינויים כאלו ואחרים. לכן צריך לבדוק באופן ספציפי.
להלן מועדי המבחנים כפי שמתקיים בדרך כלל:
- מבחן בחושן משפט א' מתקיים בדרך כלל בחודש כסליו.
- מבחן בחושן משפט ב' מתקיים בדרך כלל בחודש שבט.
- מבחן בתקנות הדיון מתקיים בדרך כלל בחודש אייר.
- מבחן מעשי (חוקים) מתקיים בדרך כלל בחודש אייר. זה מתקיים באותו היום של המבחן בתקנות הדיון. ניתן (ולעתים אף מומלץ) לגשת ל 2 המבחנים במקביל.
- מבחן באבן העזר א' מתקיים בדרך כלל בחודש סיוון.
- מבחן באבן העזר ב מתקיים בדרך כלל בחודש אב.
- המבחן בעל פה הוא מבחן מקיף אך קצר יחסית (כ 10-15 דקות). הוא מתקיים לאחר מעבר בהצלחה של כל הבחינות בכתב.
המבחנים בכתב מתקיימים בירושלים. בדרך כלל בבית הארחה בבית וגן. ככלל זה מתבצע בין השעות 10:00-13:30.
המבחן בעל פה מתקיים בירושלים. בדרך כלל בבית הדין הרבני האזורי. חברי הוועדה הבוחנת הינם דיינים מכהנים בבתי הדין הרבניים. המבחן מתקיים בדרך כלל בשעות אחר הצהריים.
חשוב להדגיש שניתן לגשת למבחנים בכתב לאו דווקא לפי הסדר המפורט לעיל. כך למשל, תוכלו להתחיל את המבחנים באבן העזר ב' וכך להמשיך את הסבב. רק את המבחן בעל פה ניתן לקיים רק לאחר סיום בהצלחה של כל המבחנים בכתב. אך אין סדר קובע בכל הנוגע למבחנים בכתב.
קורס טוען רבני – מה היתרונות בלימוד בקורס?
כמפורט לעיל, הלמידה כוללת חומרים רבים והיא אינטנסיבית יחסית.
הסיכוי ללמוד את כל החומרים הללו ולצלוח את הבחינות ללא למידה בקורס מסודר היא נמוכה מאוד. הסיבה לכך היא שבכל מבחן יש הרבה מאוד חומר שעליו נבחנים. בנוסף, החומר גם מקיף נושאים כה רבים, ולעתים אף מבלבלים.
לכן, ובכדי לצלוח את המסלול הזה ביעילות כדאי ללמוד את זה במסגרת של קורס מסודר ואפקטיבי.
בנוסף, קחו בחשבון את העניין של העלויות. אכן, קורס טוען רבני עולה כסף. הסכומים משתנים כמובן בהתאם למכון המלמד, אך הם נעים בין כמה אלפים ועד ל 20,000 ש"ח. אך קחו בחשבון את המשמעות של זה במובן הרחב של המילה. כל חודש שבו אתם מנסים לעבור את המסלול בעצמכם ללא קורס, הוא חודש מאוחר יותר לקבלת הרישיון המיוחל. כפי שפורט לעיל, המשכורת של טוען רבני היא גבוהה מאוד. לכן, העיכוב הזה לא שווה מבחינה כלכלית. וזה עוד מבלי לדבר על עגמת הנפש הרבה הכרוכה בכך והקושי (הכמעט בלתי אפשרי) בלימודים עצמאיים.
קורס טוען רבני – איך לדעת איזה מקום מתאים לי?
כיום, יש כמה וכמה מכונים שבהם יש קורסי טוען רבני. אז איך בעצם תוכלו לבחור את הקורס טוען רבני הכי טוב והכי מתאים לכם?
אפשר להמליץ על כך כמה אפשרויות שכך תוכלו לדעת שאתם לומדים במקום הנכון. להלן 6 המלצות מרכזיות שכדאי לעבור עליהם וליישם אותם לפני שאתם נרשמים לקורס טוען רבני.
המלצה 1 – קבלת המלצות חיוביות על המכון
המלצה ראשונה שאפשר להמליץ בכל הנוגע לבדיקה של המכון שבו כדאי לכם ללמוד, זה לקבל המלצות חיוביות על המכון.
אם קיבלתם המלצות ופידבקים חיוביים מהסביבה הקרובה שלכם ומאנשים שאתם סומכים עליהם, זה ללא ספק יעזור מאוד. זה מאפשר לכם לדעת מה זה המכון והאם זה מתאים לכם. אך לא כולם מכירים ממש מקרוב מישהו שלמד בקורס טוען רבני. לכן המלצה זו היא חשובה אך לא מתאימה לכל אחד.
המלצה 2 – לדעת מה הקורס נותן לכם בתכלס
לא סיפורים ולא מסע שכנועים ושיווקים נוצצים. פשוט לבדוק מה תכלס נותן לכם כל מכון, ומה נראה לכם הכי עונה לצרכים שלכם.
המלצה 3 – להתמקד בחומרי הלמידה
כדי שתהיו טוענים רבניים מצליחים, אתם קודם כל צריכים לעבור בהצלחה את המבחנים. לכן, תתמקדו בתשובה לשאלה לאיזה מכון יש את חומרי הלמידה הכי איכותיים שיעלו דרמטית את הסיכויים שלכם לעבור את המבחנים.
המלצה 4 – מה כוללת ההכשרה הפרקטית
מאוד חשוב לוודא מה כוללת ההכשרה הפרקטית.
גם אחרי שתעברו את כל המבחנים, תצטרכו לצבור ניסיון מעשי וכלים פרקטיים. לכן, חשוב לדעת מה המכון נותן לכם בהיבט הזה לאחר סיום הלימודים. כמובן שחשוב שתוודאו שמדובר במשהו אמיתי ולא בהבטחות סרק. אם מבטיחים לכם השמה, זה כללי מדי ולא ממש מחייב… זה אמור להיות כלים פרקטיים מוגדרים מראש.
המלצה 5 – לימודים פרונטליים או בזום
כדאי לבדוק האם הלימודים הם במסגרת פרונטלית או בזום.
יש סטיגמה ולפיה קל יותר להצליח בקורס פרונטלי. אך סטיגמה זו היא שגויה. למעשה, המחקרים מפריכים את זה באופן ברור וחד משמעי.
מחקרים מראים שללמידה בזום יש יתרונות רבים להצלחה על פני לימודים פרונטליים. אמנם יש יתרון חברתי בקורס פרונטלי. אך הסיכוי שלכם להצליח גבוה בהרבה ככל שהקורס הוא בזום. זה מאפשר לכם להתמקד בלימודים עצמם ולא בנסיעות מתישות ועמידה בפקקים בכדי להגיע לכיתת הלימוד.
המלצה 6 – זהות המרצים
נושא שכדאי לבדוק לפני שנרשמים לקורס הוא מי הם המרצים בקורס.
חשוב לוודא שהמרצים עצמם הינם בעלי הכשרה מתאימה כטוענים רבניים. כמו כן, לא כל איש מקצוע יודע ללמד ולהסביר. המרצה צריך להיות בעל כושר הסברה, סבלן ואחד שיודע לרתק את תלמידיו.
קורס טוען רבני במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים – הכי בטוח!
המכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים מוביל בקורס טוען רבני איכותי ומקצועי. הוא נחשב למכון יוקרתי במיוחד ללימודי טוען רבני, כמו גם למקצועות נוספים.
חומרי הלמידה במכון הארצי הוא בשיטה ייחודית המסכמת את כל החומר ומסדרת אותו לפי סדר הנושאים. זה עושה סדר, ומעלה באופן דרמטי את אחוזי המעבר. ואכן, במכון הארצי יש את אחוזי העוברים הגבוה ביותר. והרבה מזה נזקף לזכות החוברות, כמו גם לסגל המרצים המרשים הקיים במכון זה.
כלל המרצים הינם אנשים משכמם ומעלה. מעבר לעיסוקם המקצועי בתחום, הם נודעו כבעלי חוש מיוחד להסברה ולמסירת שיעורים. לא בכדי שמו של המכון הולך לפניו, ובוגריו כובשים בקלות את השוק בשורה הראשונה של הטוענים הרבניים.
אחד היתרונות הגדולים הקיימים במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים הוא בהיבט הפרקטי. יש שם את האפשרות שבה כל בוגר יכול להתלוות לטוען רבני מנוסה שחונך אותו ומלווה אותו בפן המקצועי. לאחר תקופה קצרה של ניסיון, הבוגר בשל ויודע לצאת לשוק באופן עצמאי ומקצועי. זה כמובן מעלה משמעותית את הערך של הטוען הרבני ואת ההתפתחות המקצועית.
