תחום הסיעוד הוא תחום שהולך ומתפתח מאד במהלך השנים, קיימת בשוק דרישה גבוהה לאנשי סיעוד מיומנים ומוכשרים שיוכלו לטפל באנשים חולים ומוגבלים.

לימודי הסיעוד מכשירים את הסטודנטים להיות אחים ואחיות מוסמכים ויוכלו לסייע בשמירה על בריאותם ותפקודם של חולים.

תנאי קבלה ללימודי סיעוד

על מנת להתקבל ללימודי סיעוד הנכם נדרשים לתעודת בגרות בממוצע גבוה / מכינה קדם אקדמית / תעודת מורה בכירה בציונים גבוהים. מבחן פסיכומטרי/ תיל וראיון אישי.

למי מתאים ללמוד סיעוד?

לימודי הסיעוד מתאימים למי שיש סבלנות בשפע, בעלי רצון לסייע לזולת וגישה טיפולית. בנוסף יש צורך ביכולת לעבוד תחת לחץ.

תוכנית הלימודים – מה לומדים בתואר לסיעוד

תוכנית הלימודים כוללת לימודים תיאורטיים והתנסות מעשית. כאשר שילוב זה מבטיח כי הכשרתם של הבוגרים הינה מן המדרגה הראשונה. הלימודים מתמקדים במיומנויות טיפוליות המוענקות לחולים באדיבות וסובלנות, תמיכה בחולים ובמשפחותיהם, דאגה להיגיינת החולים, סיוע בביצוע פעולות בסיסיות, השגחה על מטופלים, אבחון ראשוני של סטטוס רפואי ועוד.

נושאי הלימוד העיקריים הם:

מדעי היסוד:

אנטומיה • פיזיולוגיה • כימיה כללית ואורגנית • ביוכימיה קלינית • ביולוגיה של התא • מיקרוביולוגיה • וירולוגיה • פרזיטולוגיה • גנטיקה • אימונולוגיה • פתולוגיה והיסטולוגיה • תזונה • פרמקולוגיה • פסיכולוגיה ופסיכולוגיה התפתחותית • סוציולוגיה וסוציולוגיה של הבריאות • סטטיסטיקה • שיטות מחקר • כלכלת הבריאות • מבוא למחשוב • שימושי מחשב מתקדמים • כתיבה מדעית.

מדעי הסיעוד:

תיאוריה ומגמות לפרופסיונליזציה בסיעוד • תהליך שיפוט וקבלת החלטות בסיעוד • מיומנות אומדן פיסיקלי • יסודות ההתערבות הסיעודית • מיומנות בין אישית • תמיכה וייעוץ במצבי משבר ובהתמודדות עם חולי כרוני • היבטים חוקיים ומשפטיים בעבודת האחות • יסודות בקידום הבריאות • אבטחת איכות וניהול סיכונים בשירותי הבריאות • מינהל וניהול הטיפול בחולה בראייה מערכתית • סיעוד במסגרת רב תרבותית • הנדסה ומכשור רפואי • התנסות בפיתוח טכנולוגי בסיעוד • מחקר בסיעוד.

לימודים קליניים עיוניים ומעשיים:

מבוא למצבי בריאות וחולי • סיעוד המבוגר (היבט פנימי וכירורגי) • סיעוד הילד והמתבגר • סיעוד בבריאות האישה • סיעוד בבריאות הנפש • סיעוד במצבים בריאותיים דחופים • מבוא לגרנטולוגיה • סיעוד המטופל הזקן • קידום בריאות וטיפול בחולי במסגרות קהילתיות • סוגיות בהלכה ואתיקה רפואית במצבי בריאות וחולי על רצף חיי הפרט ובחברה • סמינר מחקרי בסוגיות הלכתיות ואתיות של הטיפול.

תעודת אחות מוסמכת

לצורך קבלת תעודת אחות מוסמכת של מינהל הסיעוד במשרד הבריאות יש לבצע את כל דרישות הקורס. בסיום הלימודים יש לגשת לבחינת הרישום הממשלתית לאחיות מוסמכות. ציון עובר בבחינה מהווה תנאי לקבלת תעודת אחות מוסמכת.

איפה אפשר וכדאי ללמוד?

את לימודי הסיעוד ניתן ללמוד במכללת מבחר.

איפה הבוגרים עובדים?

עם סיום הלימודים וקבלת תעודת אחות מוסמכת, יוכלו האחיות להשתלב בתפקידים טיפוליים שונים בבתי חולים, בתי אבות וכן בחברות סיעוד שעובדות עם הביטוח לאומי או בחברות סיעוד פרטיות כמו למשל בחברת איתיאל שירותי סיעוד. כמובן שניתן גם לעבוד באופן עצמאי.

הפוסט קורס סיעוד הופיע לראשונה ב-לימודים לחרדים.

נתמקד בנושאים שלהלן.

• מה זה אומר להיות משגיח כשרות?
• מי יכול להיות משגיח כשרות?
• מה צריך לעשות בכדי להיות משגיח כשרות?
• מה לומדים בקורס כשרות?
• מה משך הלימודים בקורס משגיחי כשרות?
• מה אפשרויות התעסוקה לאחר מעבר בהצלחה של קורס כשרות?
• כמה מרוויח משגיח כשרות?
• למי מתאים לעבוד כמשגיח כשרות?
• איך לבחור את המכון שמתאים לי בשביל ללמוד את קורס משגיח כשרות?

משגיח כשרות – מה זה אומר?

נתחיל מההתחלה. מה זה אומר להיות משגיח כשרות.

משגיח כשרות הוא מי שאחראי לפקח על ההליך של ייצור והכנת המזון מבחינה הלכתית.

זה כולל פיקוח של פרמטרים רבים. זה בעיקר סביב נושא של כשרות, אך גם בהיבטים נוספים כמו שמירת שבת בהליך הייצור.

המשגיח כשרות מפקח שהאוכל שאותו מוכרים או מגישים לאכול הוא כשר. על פי החוק הקיים, רק הרבנות מוסמכת לתת תעודת כשרות ולקבוע שהאוכל בעסק הוא כשר. זה יכול להיות בחנות, במסעדה או בבית מלון. כל הבדצי"ם למיניהם נתלים על הכשרות של הרבנות תוך פיקוח נוסף (ובדרך כלל אף מחמיר יותר ביחס לפיקוח הכשרות של הרבנות).

למעשה, על פיו של המשגיח כשרות ישק דבר. הוא יחליט האם לתת כשרות או שיש פגמים משמעותיים בכשרות ואז הוא יפעל להסרת הכשרות על העסק.

אגב, הסיבה למשל שמשגיח כשרות מפקח גם על שמירת שבת בהיבטים מסוימים הנוגעים לאוכל היא מפני שעל פי ההלכה ישנה בעיה ליהנות מחילול שבת. לכן, ככל וייצרו את האוכל במהלך השבת תוך חילול שבת, הרי שהאוכל עשוי להיות אסור לאכילה על פי ההלכה. במקרים כאלה על משגיח הכשרות לפקח ולהתריע מפני הליקויים הללו.

רוצה להיות משגיח כשרות?

לא כל אחד יכול להיות משגיח כשרות.

התפקיד הזה דורש עמידה בפרמטרים רבים. שכן, זה מקצוע בעל אחריות רבה מאוד.

פרמטרים בסיסיים הנדרשים ממשגיח כשרות:

1. אופי אחראי ולא מעגל פינות. מכיוון שמשגיח כשרות אחראי על הפיקוח על כל כך הרבה דברים ובעצם על רוב משק המזון, לכן הוא צריך להיות אדם מאוד אחראי וכזה שאפשר לסמוך עליו. הוא צריך לנהוג באחריות ובשיקול דעת ולשים לב לכלל הפרטים, כולל אלה הקטנים והפעוטים יחסית. בנוסף, עליו להיות אדם שאינו מעגל פינות, אלא עקבי. וזאת, בכדי לאתר את הליקויים שלא תמיד בולטים וניכרים לעיני כול. לעתים רק עין מקצועית תוכל להבחין באותם ליקויים. לכן, על משגיח הכשרות להיות בעל אופי המתאים לכך.
2. להיות אדם ירא שמים. המוני אנשים מסתמכים על המשגיח כשרות ועל גוף הכשרות. לכן, הם אוכלים את האוכל הזה דווקא, תוך הסתמכות מלאה על הפיקוח ההדוק. לכן, המשגיח כשרות צריך להיות אדם ירא שמים שיהיה חשוב לו להקפיד על הכשרות ועל ההלכה. זאת, בשל העובדה שככל שהמשגיח אינו מקפיד באופן הדוק על ההלכה, יש חשש שהמשגיח יזלזל גם בפיקוח על הכשרות כי הוא לא יראה בכך חשיבות.
3. לקבל הכשרה מקצועית מקיפה. גם אם האדם הוא בעל האופי המתאים ובעל יראת שמים מובהקת, זה לא יעזור לו אם הוא לא יקבל את סט הכלים המתאים והנאות. זה אומר כמובן לעבור קורס כשרות מקיף. וכן לעבור בהצלחה את מבחן ההסמכה. ועל כך נפרט להלן.

מה צריך לעשות בכדי להיות משגיח כשרות?

על מנת להיות משגיח כשרות, על המועמד לעמוד ב 3 הפרמטרים המנויים לעיל. עליו להיות בעל אופי המתאים לעבודה מסוג זה. וכן להיות אדם ירא שמים המקפיד על קיום ההלכה. בנוסף, עליו לעבור בהצלחה את קורס הכשרות ולעמוד בהצלחה במבחן העוסק בנושאים המצויים בעבודתו של משגיח הכשרות.

בנוסף, בעבר היו משגיחי כשרות שלמדו מלמעלה את חומרי הלימוד. לאחר מכן, הם נבחנו אצל רב מקומי שאחראי על גוף כשרות של בד"צ. ואז הם התקבלו באופן מיידי לעבודה באותו בד"צ.

כיום, המצב כבר אינו כך.

לא רק שמי שרוצה לעבוד ברבנות צריך לעבור בהצלחה את המבחן של הרבנות. אלא גם מי שרוצה לעבוד בגופי כשרות אחרים כמו בדצי"ם למיניהם, עליו לעבור בהצלחה את המבחן ברבנות. וזאת, מפני שהבדצי"ם הפנימו שמשגיח כשרות צריך להיות בעל ידע מתאים ולאחר שעבר הכשרה רצינית ויסודית בתחום. לכן, הם כבר לא מקבלים לידיהם מועמדים אשר לא עברו את כברת הדרך של מבחן ברבנות. אם כי, לאחר המבחן ברבנות יש בדצי"ם שרוצים שיעברו אצלם ראיון אישי ובחינה קצרה בכדי לוודא בעצמם שהמועמד אכן בקיא בחומר ועל מנת לתהות על קנקנו של המועמד ולוודא שהוא בעל האופי המתאים. אך לאחר שהמועמד כבר עבר את בחינת הרבנות, הרי שבחינה זו הינה קלילה וקל לעבור אותה.

קורס כשרות – מה לומדים?

במסגרת קורס כשרות תלמדו חומרים רבים הקשורים לעבודתו של משגיח הכשרות.

בין הנושאים הנלמדים במסגרת הקורס:

• טבילת כלים
• כשרות בעלי חיים
• שחיטה
• חלב ופת עכו"ם
• יין נסך
• הליך ייצור המזון כולל בטכנולוגיות הכי חדשניות
• האתגרים הקיימים בייצור מזון בחו"ל
• הלכות שבת הקשורות לענף הכשרות
• הכשרה לפסח
• מושגים מרתקים מעולם הכשרות
• נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל
• עוד נושאים הלכתיים ופרקטיים שמשגיח הכשרות פוגש בעבודתו

קורס משגיחי כשרות – משך זמן הלימודים

ישנם מסלולים שונים של קורסי כשרות. ישנם קורסים קצרים וממוקדים. זה מתאים במיוחד לאנשים שיכולים להקדיש את מרבית יומם בכדי ללמוד לקראת המבחן ברבנות. לעומת זאת, ישנם קורסים המתאימים יותר לאנשים עובדים ולאנשים שאינם יכולים להקדיש ללימוד הכשרות את מרבית היום. אנשים אלה לומדים במסגרת קורס ממושך יותר.

משך הזמן הממוצע ללימודי קורס כשרות הינו בין 3 חודשים ועד ל 8 חודשים. זה תלוי בסגנון הקורס. כאשר לכל אחד מתאים סוג אחר של מבנה קורס.

מבחני משגיח כשרות – מתי הם מתקיימים, וכיצד?

המבחנים על מנת להיות משגיחי כשרות הינם תחת האחריות של הרבנות הראשית לישראל.

המבחנים מתקיימים ב 3 מועדים בשנה.

• בחודש תשרי.
• בחודש ניסן.
• בחודש אב.

כמובן שיכולה להיות סטייה במועד המדויק של המבחן. לכן, יש לוודא את המועד המדויק של המבחן שבו תרצו לגשת.

המבנה של המבחן מחולק ל 3 חלקים שונים.

1. מבחן אל מושגים בכשרות.
2. מבחן על החומר ההלכתי.
3. מבחן על נהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל.

החלקים הקשים יחסית הם החלק של החומר ההלכתי והחלק של נהלי הכשרות של הרבנות. לעומת זאת, החלק של המושגים בכשרות הוא החלק הקל יחסית (אך גם מתגמל בציון נמוך יותר משאר החלקים).

כמו כן, על מנת להירשם למבחן, עליכם לספק המלצה ואותה עליכם להגיש לרבנות. חלק מהמכונים שמכשירים את משגיחי הכשרות, מעניקים את ההמלצה. שכן, ללא ההמלצה מטעם רב מוכר לא תוכלו אפילו לגשת לבחינה ברבנות.

אפשרויות התעסוקה כמשגיח כשרות

אחד היתרונות המרכזיים של משגיח כשרות זה האפשרות המאוד גמישה של משגיח הכשרות לבחור את סוג והיקף העבודה שלו.

למעשה, יש בתחום זה מגוון כה רחב של מנעד אפשרויות לעבודה ולפרנסה בתחום.

יש כאלה שעובדים כמשגיחי כשרות במשרה מלאה. מבוקר עד ערב הם עובדים בתחום.

לעומת זאת, יש כאלה שמסיבות שונות מעדיפים שלא לעבוד במשרה מלאה. אלה עובדים כמשגיחי כשרות במשך חצי משרה. בחצי היום האחר הם יכולים ללמוד בכולל או לעבוד בעוד עבודה או לעסוק בכל מה שהם רק בוחרים.

ישנם אף כאלה שלא רוצים לעבוד בתחום הזה באופן יום יומי. הם למעשה עובדים בתחום הזה בתקופות מסוימות. כך למשל, בתקופה שלפני פסח הם עובדים על פיקוח ההכשרה לפסח או במאפיות מצות וכדומה. או למשל, עובדים בסופי שבוע ובשבתות בבתי מלון ומשגיחים על הכשרות בזמנים מוגדרים אלה.

העבודה בתחום הזה הינה גמישה מאוד ויכולה להתאים לכל אחד. כל אחד לפי צרכיו ולפי המאפיינים הייחודיים שלו.

משגיח כשרות – צריך לריב עם העסק?

ישנה סטיגמה של אנשים שאינם עובדים בתחום הכשרות. הם חושבים שתפקידו של משגיח הכשרות הוא לריב עם בעל העסק ולהתווכח איתו על הכשרות ועל הנהלים וכדומה.

יש היגיון בקביעת הסטיגמה. זה יכול להיראות מהצד כאילו שיש שני צדדים הנמצאים משני צידי המתרס. צד אחד שהוא העסק רוצה לעשות כרצונו באין מפריע ורק להשיג כמה שיותר רווחים מבלי שיפריעו לו. מהצד השני המשגיח הכשרות ששם "ברקסים" לעסק. הוא מגביל ומעורר שאלות שונות ולא נותן לעסק לעבוד כפי שהמנהל היה כנראה רוצה.

אך גם במקרה זה (כמו גם במקרים רבים אחרים) הקשר בין הסטיגמה למציאות קלוש ואינו קיים באמת. המשגיח כשרות לא צריך לריב עם בעל העסק. יתרה מזאת, משגיח הכשרות ובעל העסק אינם נמצאים בין שני המתרס.

בעל העסק רוצה להצליח ושהעסק שלו ישגשג ויצליח. הוא הגיע למסקנה שהכשרות תעזור לו לדחוף את העסק. הסיבה שהוא הגיע למסקנה הזו היא מפני שהוא מעריך שחלק גדול ואף הרוב המכריע של הלקוחות שלו הינם שומרי כשרות. אגב, זה לא אומר שהם דתיים, אך בהחלט שומרים על כשרות. לכן, הוא הבין שאם לא תהיה לו תעודת כשרות הם לא יקנו אצלו. זה הביא את בעל העסק להבנה שהוא חייב תעודת כשרות בכדי שהעסק יצליח וימשוך לקוחות.

במצב הזה בעל העסק לא רוצה לריב עם משגיח הכשרות. יש לו אינטרס רב בגוף הכשרות ושהמשגיח יהיה מרוצה ושהכול יתנהל על מי מנוחות. אמנם זה מגביל אותו במובנים מסוימים, אך האינטרס שלו למשיכת הלקוחות גובר על יתר השיקולים. הרי אם בעל העסק לא היה רוצה את גוף הכשרות, הוא פשוט לא היה פונה לקבל תעודת כשרות…

זו הסיבה שמשגיח כשרות לא צריך לריב עם בעל העסק שעליו הוא מפקח. להיפך. עליו להסביר לבעל העסק מה הוא מצפה ממנו ומהעסק. הוא כבר יראה שבכמעט כל המקרים הוא יקבל אוזן קשבת ורצון למצוא חן בעיני גוף הכשרות בכלל והמשגיח הספציפי בפרט.

כמה מרוויח משגיח כשרות?

כמובן שהתשובה לכך תלויה מאוד מה ההיקף של העבודה של משגיח כשרות.

ברור לכול שלא דומה משגיח כשרות שעובד בתחום במשרה מלאה מבוקר עד ערב למשגיח כשרות שעובד בכך רק מספר מצומצם של שעות ביום.

הסטנדרט למשגיח כשרות שעובד מספר ממוצע של שעות זה משכורת של כ 10,000 ש"ח. זה שכר מאוד מכובד, ובטח ביחס להיקף ההכשרה הקצר מאוד באופן יחסי. ישנם משגיחי כשרות שעובדים בכך מהצד וישנם כאלה שזה מקור הפרנסה העיקרי שלהם. חלקם אף משלבים מקצועות נוספים יחד עם העבודה שלהם בתחום הכשרות.

תחום הכשרות מכניס ללא ספק משכורת מכובדת מאוד. העבודה אינה קשה יחסית. כך שכמשגיח כשרות יש פוטנציאל לשכר מכובד ויפה מאוד.

למי מתאים לעבוד כמשגיח כשרות?

כפי שמפורט לעיל, לא לכל אחד התחום הזה מתאים. לכן, מעבר להתייחסות על השכר הגבוה יש לבחון את מידת ההתאמה למקצוע הזה.

אם אתה בן אדם אחראי וירא שמים וכזה שמוכן להקדיש זמן קצר בשביל למידת מקצוע רווחי לטווח הבינוני והארוך, הרי שתחום משגיח הכשרות מתאים לך. מומלץ ללמוד את תחום הכשרות באופן מסודר. לעבור בהצלחה בעזרת השם את הבחינות. ואז להתחיל לעסוק בתחום כמשגיח כשרות מן המניין.

היכן ללמוד קורס משגיח כשרות?

ישנם מכונים רבים המכשירים את משגיחי הכשרות העתידיים. להלן נביא מספר טיפים בכדי שתוכלו לבחור את המכון הכי מתאים וטוב בשבילכם ללימוד קורס משגיחי כשרות.

• מה סגנון הלמידה שהכי מתאים לכם. לכל אחד מתאים סגנון למידה אחר. כמו כן, לכל קורס יש את המאפיינים הייחודיים שלו וההמלצה כיצד ללמוד אותו. בשל העובדה שקורס הכשרות הוא דינמי וקצר יחסית, מומלץ ללמוד אותו באופן עצמאי תוך מעקב של מרצי הקורס. כלומר, תקבלו סרטונים מהמכון בליווי חוברות למידה. כמובן שחשוב לוודא שתוכלו לפנות למרצה הקורס לכל שאלה ופנייה ולקבלת מידע.
• איזה חומרי למידה יש למכון. החומר הלימודי אינו קשה ככל שהוא מונגש בצורה טובה. אך ככך ולא ינגישו את החומר באופן מסביר פנים, החומר הוא מורכב ודי מסובך. לכן, חשוב לוודא מה הסגנון של חוברות הקורס. וזאת, בכדי לוודא שהם ערוכות בצורה פשוטה וברורה על מנת שתוכלו ללמוד את הקורס באופן קולח וזורם.
• מי הם מרצי הקורס. יש לשים לב שהמרצים עומדים בשני פרמטרים מרכזיים. ראשית, עליהם לעסוק בתחום ולהיות בעלי ניסיון של כמה שנים לכל הפחות. יש המון מה ללמוד מניסיונם של אחרים, ובמיוחד בתחום כזה שכאמור לעיל דורש עיניים חדות ובקיאות מעשית ופרקטית. שנית, על המרצים להיות סבלניים ולדעת כיצד להנגיש את החומר ולהסביר אותו בצורה טובה. במיוחד שחלק גדול מהתלמידים לא מכירים את המושגים של ענף הכשרות. לכן, על המרצה להיות לא רק איש מקצוע מנוסה, אלא גם מתאים להסברה טובה ובהירה של החומר.
• מה הסיוע שהמכון מעניק לבוגרים שלו. לא חכמה רק לסיים את הקורס בהצלחה תוך מעבר של הבחינה. חשוב שהמכון יעניק לכם ליווי מקצועי לכל התלבטות בהמשך הדרך. זה חשוב לכל הפחות לתחילת הדרך. שם צפויות להיות לכם דילמות שונות והתלבטויות שלא תדעו כיצד לנהוג. חשוב שהמכון יצמיד לכם אדם בעל ניסיון של שנים רבות בתחום על מנת שידריך את הבוגרים בתחילת דרכם המקצועית בתחום כמשגיחי כשרות.

קורס משגיחי כשרות במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים

במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים יש מגוון רחב של קורסים תורניים. בין הקורסים שהמכון מצטיין בהם הוא קורס משגיחי כשרות. הוא המכון המוביל בארץ בהכשרת והסמכת משגיחי כשרות. וזאת, בזכות שיטתו הייחודית.

חומרי הלמידה במכון הארצי מתאימים לכל אדם, כפשוטו. ימצאו בו עניין גם אנשים תלמידי חכמים אשר תורתם אומנותם אשר ייהנו ללמוד את החומר באופן מסודר ונהיר. יגלו בה עניין גם אנשים שאינם מחובשי ספסלי בית המדרש באופן יומיומי. הם ייהנו ללמוד את החומר לבחינה באופן ברור ותמציתי ובצורה בהירה ומסודרת ומסוכמת לפי נושאים.

בזכות חומרי הלמידה הייחודיים הקיימים במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים, ניתן לומר שכל מי שנמנה על תלמידי המכון ולומד במתכונת אותה מתווה המכון עובר בהצלחה את הבחינה. ואכן, יעידו על כך הבוגרים הרבים של המכון הארצי שעברו בהצטיינות את המבחן ברבנות ועושים חייל בעבודתם כמשגיחי כשרות מצליחים.

כל המרצים במכון הארצי נבחרו בקפידה תוך שנבחרו רק המנוסים ביותר בעלי ניסיון של למעלה מעשור בתחום הכשרות ולאחר שהוכיחו את כושר ההסברה הנפלא שלהם. בנוסף, המכון מלווה את בוגריו עד שהם עומדים על רגליהם המקצועיות באופן יציב ועצמאי. וזאת, בליווי של המובילים והנודעים ביותר של תחום הכשרות.

לכן, אם אתם רוצים לעסוק בתחום הכשרות וחשוב לכם לוודא שתצליחו לצלוח את המסלול, מומלץ להירשם לקורס במכון מסודר ויציב שעושה זאת כבר שנים רבות במקצועיות ובמסירות אין קץ. בדיוק בשביל זה יש לכם את המכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים.

הפוסט קורס משגיחי כשרות הופיע לראשונה ב-לימודים לחרדים.

להלן נפרט על מסגרת הקורס. נסביר מה תלמדו ואיך בנויים המבחנים לקראת ההסמכה. אך לפני הכול, מה זה בכלל טוען רבני? מהי העבודה שלו וכיצד נראה יום עבודה של טוען רבני?

מה זה בכלל טוען רבני?

טוען רבני הוא אדם שמייצג את הלקוחות שלו בפני בתי הדין הרבניים. העבודה שלו היא דומה ומקבילה לעבודה של עורך דין. יש רק הבדל אחד. עורך דין מומחה בייצוג בבתי המשפט. לעומת זאת, טוען רבני מומחה בייצוג בבתי הדין.

הסיבה היא מפני שעורך דין מכיר היטב את כללי הדין האזרחיים. הוא מכיר ובקיא בחוק ובפסיקות של בתי המשפט. אך הידע שלו בדין העברי ובהלכה היהודית הוא בדרך כלל קלוש עד כמעט ולא קיים.

לעומת זאת, הטוען הרבני מגיע מהעולמות התורניים ומכיר היטב את כל הניואנסים של ההלכה. בנוסף, הוא כמובן קיבל הכשרה מקיפה ורחבה מאוד בהלכות רבות שעל פיהם דנים בבתי הדין הרבניים.

לכן, העבודה של הטוען הרבני היא חופפת ומקבילה לעבודה של העורך דין. הם משלימים האחד את השני. העורך דין מביא איתו את הידע האזרחי והחוקי. ואילו הטוען הרבני מביא איתו את הידע ההלכתי הרלוונטי.

במה טוען רבני מייצג?

יש 2 תחומים מרכזיים שבהם הטוען הרבני מייצג ובהם הוא בקיא.

1. בהליכי הגירושין הקיימים בבתי הדין הרבניים.
2. בדיני ממונות שבהם דנים בבתי הדין הפרטיים הדנים מכוח חוק הבוררות.

כמובן שיש הבדלים רבים בין שני סוגי הייצוג. אלה שתי סגנונות שונים, ובדרך כלל כל אחד מתמקד בנישה שלו. יש אחד שמתחבר יותר לייצוג בהליכי הגירושין, ואז הוא תופס לעצמו את הנישה הזו. ויש כאלה שאוהבים יותר את הייצוג בדיני ממונות, ואז הם מייצגים בדיני ממונות בשלל בתי הדין הפרטיים הקיימים.

להלן נפרט את הייחודיות שקיימת ב 2 תחומים מרכזיים אלה

ייצוג בהליכי גירושין

על פי החוק, כל בני זוג יהודים נשואים שרוצים להתגרש, צריכים לעשות את זה דווקא בבתי הדין הרבניים. אגב, אין לכך קשר אם בני הזוג הם דתיים או שאינם או שהם אף אתאיסטים. כל עוד והם מוגדרים כיהודים, הרי שהליך הגירושין יהיה רק בבתי הדין הרבניים.

למעשה, לבתי המשפט אין שום סמכות לדון בנושא של הגירושין. כי החוק מפקיע מהם את הסמכות לכך, ונותן את הסמכות המלאה לכך רק לבית הדין הרבני.

ישנם נושאים נוספים הקשורים לגירושין. בחלק מהנושאים הללו יש סמכות מלאה וייחודית רק לבתי הדין הרבניים. ובחלק מהנושאים יש סמכות מקבילה לבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה.

כך למשל, נושא הכתובה נמצא בסמכות המלאה של בתי הדין הרבניים. כמו הגירושין עצמם, גם בנושא הכתובה אין לבתי המשפט שום סמכות לדון. זאת, מפאת העובדה שהחוק הגדיר את זה באופן מפורש כנושא הנתון לסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים.

לעומת זאת, נושא כמו חלוקת הרכוש הוא בסמכות מקבילה של בתי הדין הרבניים ושל בתי המשפט לענייני משפחה. כלומר, ל 2 הערכאות יש סמכות עקרונית לדון בנושא חלוקת הרכוש במסגרת הליך הגירושין.

החוק והפסיקה קובעים מה נמצא בסמכות המלאה של בתי הדין הרבניים, ומה נמצא בסמכות מקבילה בין בתי הדין לבין בתי המשפט.

טוען רבני ועורך דין – הילכו שניהם יחדיו?

המצב המתואר לעיל יכול להביא למצב די אבסורדי. חלק מהתיק מתנהל בבית הדין הרבני ואילו חלק אחר של אותו תיק מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

אז תשאלו: "תכל'ס, איפה הבעיה?"

התשובה היא שמעבר לטלטול הטכני הכרוך בניהול בתיק ב 2 מקומות שונים, יש קושי נוסף.

כפי שהסברנו, עורך דין מומחה בייצוג בבתי משפט, ואילו טוען רבני מומחה בייצוג בבתי הדין. אז מה עושים כאשר חלק מהתיק מתנהל בבית דין וחלקו האחר מתנהל בבית משפט?

מי מנהל את התיק במצב כזה?

ראשית, חשוב להבהיר שמבחינה חוקית לעורך דין מותר לייצג גם בבתי הדין הרבניים. אם כי, עורך דין שמכבד את עצמו יזהר בדרך כלל מלעשות את זה. הוא לא ירצה להיכנס לנישה שהוא לא בקיא בה היטב ואינו מכיר את רזי המקצוע ואת הניואנסים הקיימים רק בבתי הדין הרבניים.

אז אם העורך דין לא ייצג בבית הדין הרבני, איך ינהלו את התיק?

התשובה היא שמצבים כאלו (שזה בחלק גדול מאוד מתיקי הגירושין) מולידים שיתופי פעולה משמעותיים בין עורכי דין לבין טוענים רבניים.

בסיטואציה כזו, עורך הדין עובד באופן צמוד יחד עם טוען רבני. העורך דין ייצג בבית משפט והטוען הרבני ייצג בבית הדין הרבני. בפועל, הם יעבדו בשיתוף פעולה הדוק. לעתים כשכיר ולעתים כעצמאי, אך השיתוף פעולה הוא ללא ספק מועיל לשני הצדדים.

ייצוג בבתי דין פרטיים – אומנות בפני עצמה

כאמור, ישנם טוענים רבניים שכלל אינם עוסקים בייצוג בהליכי הגירושין. הם רק מייצגים בבתי הדין הפרטיים במסגרת דיונים ממוניים (לא רק, אבל בעיקר).

בתי הדין הפרטיים דנים מכוח חוק הבוררות המעניק סמכות רחבה מאוד (למעשה זוהי סמכות כמעט מלאה) להחלטת בית הדין (בתנאי שהצדדים חתומים על שטר הבוררות).

הדיונים בבתי הדין הפרטיים הם בדרך כלל בנושאים הללו:

• דיני שכנים (בנייה ועוד)
• חלוקת ירושה
• דיני נזיקין
• הלוואות והסכמים שונים
• לעתים גם נושאים כמו גירושין, גיור ועוד.

מקובל לחשוב שהציבור שפונה אל בתי הדין הפרטיים הם רק חרדים ודתיים. אכן, רוב הפונים אל בתי הדין הפרטיים נמנים על הציבור הדתי והחרדי. אך ישנם אנשים רבים שאינם משתייכים לציבור הדתי והחרדי והם פונים לנהל את הדיונים דווקא בבתי הדין הפרטיים. זה כמובן לא נובע מן המניע הדתי וההלכתי. זה נובע בדרך כלל מכך שהפרוצדורה וההליך הוא מהיר מאוד בבתי דין אלה (לפחות ברובם המכריע). וזאת, באופן המהיר לאין שיעור ביחס לבתי המשפט.

בנוסף, בבתי הדין הפרטיים אפשר לקבוע מראש איזה הרכב ספציפי ידון בתיק. זה מעניק וודאות רבה לגבי ההליך ואופן ניהולו.

הפסיקה בבתי הדין הפרטיים היא הלכתית מובהקת. לכן, מי שאינו טוען רבני הבקיא בהלכות ובפרוצדורות בבתי דין אלה, לא יידע כיצד להצליח בהליך המתקיים. לפיכך, עולה חשיבותו של הטוען הרבני בהופעתו בתיקים אלה בבתי הדין בדיני ממונות.

כמה תיקים יש לטוען רבני?

לאחר ההסבר על עבודתו של הטוען הרבני, עולה השאלה כמה מרוויח טוען רבני, והאם כדאי לכם לעסוק במקצוע זה ולהיות טוענים רבניים.

אז נתחיל מכמות התיקים שיש לטוען רבני.

מספר המתגרשים מדי שנה הוא גבוה מאוד. לאן בדיוק הם פונים? חלקם לעורכי דין וחלקם לטוענים רבניים. לכן, לטוענים הרבניים יש תיקים רבים של אנשים שפונים אליהם בכדי שיסייעו להם בניהול הליך הגירושין.

במקביל, מהסתובבות ושוטטות בשכונות החרדיות והדתיות, קל להבין את הפוטנציאל הרב שיש לטוען רבני העוסק בדיני ממונות. אין כמעט בניין שאין בו ויכוח כזה או אחר על בנייה ששכן אחד רוצה לבנות ושכן אחד מתנגד. וזה עוד רק סוג אחד של דיונים.

בנוסף, כדאי לדעת שמספר הטוענים הרבניים עומד על כ – 300 בלבד. וזה לעומת עשרות אלפי עורכי דין. כך שכל התיקים שמתחלקים כין הטוענים הרבניים מתחלק בין כ 300 טוענים רבניים בלבד.

לכן, כמות התיקים הפוטנציאלית שיש לכל אחד מהטוענים הרבניים היא רבה מאוד. גם אם הוא יבחר לעסוק בייצוג בדיני משפחה ובהליכי הגירושין. וגם אם הוא יבחר לעסוק בייצוג בדיני ממונות.

כמה מרוויח טוען רבני?

השכר של טוען רבני תלוי כמובן בכמות התיקים שאותו הוא מנהל.

על כל תיק של גירושין, הרווח הוא בין 30,000-80,000 ש"ח. זה כמובן תלוי במורכבות של התיק, וגם בניסיונו של הטוען הרבני. ישנם תיקים הקטנים מאלה, וישנם המורכבים והיקרים יותר, אך זה הסטנדרט.

על כל תיק של דיני ממונות תקבלו בין 15,000-100,000 ש"ח. הפערים הם מעט גדולים יותר. הם נובעים גם מניסיונו של הטוען הרבני, אך גם מהיקף ומורכבות התיק. שכן, בדיני ממונות ישנם תיקים קטנים יחסית. לצד זאת, ישנם תיקים ענקיים של פרויקטים ענקיים של נדל"ן וכדומה. כמובן שזה משפיע הל היקף המורכבות והמחיר שאותו תקבלו כשכר טרחה.

מסכומים אלה, קל לראות את הפוטנציאל האדיר שיש לטוען רבני. ואכן, טוען רבני הוא מקצוע רווחי מאוד.

מה תצטרכו ללמוד בכדי להיות טוענים רבניים?

בכדי להיות טוענים רבניים, תצטרכו לקבל הכשרה מקיפה מאוד על שלל נושאים שבהם תעסקו במהלך עבודתכם.

ישנה וועדה מיוחדת של דיינים שהיא הוועדה הבוחנת ומסמיכה את הטוענים הרבניים.

תעברו סדרה של מבחנים מורכבים. לכן, מומלץ מאוד להתכונן למבחנים אלה באמצעות קורס טוען רבני. שם תקבלו את הסיוע והעזרה בכדי לצלוח את סדרת המבחנים הללו.

להלן נפרט את חומרי הלימוד לקראת כל מבחן. יש ללמוד סימנים אלה. בחושן משפט יש ללמוד שו"ע, רמ"א, סמ"ע, ש"ך, נתיבות המשפט, פתחי תשובה. באבן העזר יש ללמוד שו"ע, רמ"א, חלקת מחוקק, בית שמואל, פתחי תשובה.

• חושן משפט א: י"א, י"ב, י"ג, י"ד, כ', כ"ו, כ"ח, כ"ט, ל', ל"ג, ל"ד, ל"ז.
• חושן משפט ב: ע"ה, פ', פ"ז, קכ"ג, ר"ז.
• אבן העזר א: א', ד', י"א, י"ג, מ"ב, ס"ט, ע', ע"א, ע"ג, ע"ה, ע"ז. 
• אבן העזר ב: פ', פ"ב, פ"ה, צ', צ"ג, קט"ו, קי"ז, קל"ד, קנ"ד, (עד סדר הגט), קע"ח.
• תקנות הדיון: כל תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, תשנ"ג
• בחינה מעשית: חקיקה אזרחית רלוונטית הכוללת חוקים רבים העוסקים ברובם בענייני הגירושין והמסתעף.
• בחינה בעל פה: החומרים ההלכתיים הנ"ל, ובנוסף לכך פסקי דין רבניים. כרך א עמודים 5-127.

הרי שהיקפי החומר ללמידה לקראת המבחנים הוא רב מאוד. זה למעשה מכיל מגוון רחב מאוד של נושאים אקטואליים שטוען רבני צריך לדעת בכדי להשתמש איתם ביום יום בעבודתו.

מועדי מבחני ההכשרה

ברמת העיקרון יש מועדים די קבועים למבחני ההסמכה של הטוענים הרבניים. אמנם בתקופות מסוימות יש שינויים כאלו ואחרים. לכן צריך לבדוק באופן ספציפי.

להלן מועדי המבחנים כפי שמתקיים בדרך כלל:

• מבחן בחושן משפט א' מתקיים בדרך כלל בחודש כסליו.
• מבחן בחושן משפט ב' מתקיים בדרך כלל בחודש שבט.
• מבחן בתקנות הדיון מתקיים בדרך כלל בחודש אייר.
• מבחן מעשי (חוקים) מתקיים בדרך כלל בחודש אייר. זה מתקיים באותו היום של המבחן בתקנות הדיון. ניתן (ולעתים אף מומלץ) לגשת ל 2 המבחנים במקביל.
• מבחן באבן העזר א' מתקיים בדרך כלל בחודש סיוון.
• מבחן באבן העזר ב מתקיים בדרך כלל בחודש אב.
• המבחן בעל פה הוא מבחן מקיף אך קצר יחסית (כ 10-15 דקות). הוא מתקיים לאחר מעבר בהצלחה של כל הבחינות בכתב.

המבחנים בכתב מתקיימים בירושלים. בדרך כלל בבית הארחה בבית וגן. ככלל זה מתבצע בין השעות 10:00-13:30.

המבחן בעל פה מתקיים בירושלים. בדרך כלל בבית הדין הרבני האזורי. חברי הוועדה הבוחנת הינם דיינים מכהנים בבתי הדין הרבניים. המבחן מתקיים בדרך כלל בשעות אחר הצהריים.

חשוב להדגיש שניתן לגשת למבחנים בכתב לאו דווקא לפי הסדר המפורט לעיל. כך למשל, תוכלו להתחיל את המבחנים באבן העזר ב' וכך להמשיך את הסבב. רק את המבחן בעל פה ניתן לקיים רק לאחר סיום בהצלחה של כל המבחנים בכתב. אך אין סדר קובע בכל הנוגע למבחנים בכתב.

קורס טוען רבני – מה היתרונות בלימוד בקורס?

כמפורט לעיל, הלמידה כוללת חומרים רבים והיא אינטנסיבית יחסית.

הסיכוי ללמוד את כל החומרים הללו ולצלוח את הבחינות ללא למידה בקורס מסודר היא נמוכה מאוד. הסיבה לכך היא שבכל מבחן יש הרבה מאוד חומר שעליו נבחנים. בנוסף, החומר גם מקיף נושאים כה רבים, ולעתים אף מבלבלים.

לכן, ובכדי לצלוח את המסלול הזה ביעילות כדאי ללמוד את זה במסגרת של קורס מסודר ואפקטיבי.

בנוסף, קחו בחשבון את העניין של העלויות. אכן, קורס טוען רבני עולה כסף. הסכומים משתנים כמובן בהתאם למכון המלמד, אך הם נעים בין כמה אלפים ועד ל 20,000 ש"ח. אך קחו בחשבון את המשמעות של זה במובן הרחב של המילה. כל חודש שבו אתם מנסים לעבור את המסלול בעצמכם ללא קורס, הוא חודש מאוחר יותר לקבלת הרישיון המיוחל. כפי שפורט לעיל, המשכורת של טוען רבני היא גבוהה מאוד. לכן, העיכוב הזה לא שווה מבחינה כלכלית. וזה עוד מבלי לדבר על עגמת הנפש הרבה הכרוכה בכך והקושי (הכמעט בלתי אפשרי) בלימודים עצמאיים.

קורס טוען רבני – איך לדעת איזה מקום מתאים לי?

כיום, יש כמה וכמה מכונים שבהם יש קורסי טוען רבני. אז איך בעצם תוכלו לבחור את הקורס טוען רבני הכי טוב והכי מתאים לכם?

אפשר להמליץ על כך כמה אפשרויות שכך תוכלו לדעת שאתם לומדים במקום הנכון. להלן 6 המלצות מרכזיות שכדאי לעבור עליהם וליישם אותם לפני שאתם נרשמים לקורס טוען רבני.

המלצה 1 – קבלת המלצות חיוביות על המכון

המלצה ראשונה שאפשר להמליץ בכל הנוגע לבדיקה של המכון שבו כדאי לכם ללמוד, זה לקבל המלצות חיוביות על המכון.

אם קיבלתם המלצות ופידבקים חיוביים מהסביבה הקרובה שלכם ומאנשים שאתם סומכים עליהם, זה ללא ספק יעזור מאוד. זה מאפשר לכם לדעת מה זה המכון והאם זה מתאים לכם. אך לא כולם מכירים ממש מקרוב מישהו שלמד בקורס טוען רבני. לכן המלצה זו היא חשובה אך לא מתאימה לכל אחד.

המלצה 2 – לדעת מה הקורס נותן לכם בתכלס

לא סיפורים ולא מסע שכנועים ושיווקים נוצצים. פשוט לבדוק מה תכלס נותן לכם כל מכון, ומה נראה לכם הכי עונה לצרכים שלכם.

המלצה 3 – להתמקד בחומרי הלמידה

כדי שתהיו טוענים רבניים מצליחים, אתם קודם כל צריכים לעבור בהצלחה את המבחנים. לכן, תתמקדו בתשובה לשאלה לאיזה מכון יש את חומרי הלמידה הכי איכותיים שיעלו דרמטית את הסיכויים שלכם לעבור את המבחנים.

המלצה 4 – מה כוללת ההכשרה הפרקטית

מאוד חשוב לוודא מה כוללת ההכשרה הפרקטית.

גם אחרי שתעברו את כל המבחנים, תצטרכו לצבור ניסיון מעשי וכלים פרקטיים. לכן, חשוב לדעת מה המכון נותן לכם בהיבט הזה לאחר סיום הלימודים. כמובן שחשוב שתוודאו שמדובר במשהו אמיתי ולא בהבטחות סרק. אם מבטיחים לכם השמה, זה כללי מדי ולא ממש מחייב… זה אמור להיות כלים פרקטיים מוגדרים מראש.

המלצה 5 – לימודים פרונטליים או בזום

כדאי לבדוק האם הלימודים הם במסגרת פרונטלית או בזום.

יש סטיגמה ולפיה קל יותר להצליח בקורס פרונטלי. אך סטיגמה זו היא שגויה. למעשה, המחקרים מפריכים את זה באופן ברור וחד משמעי.

מחקרים מראים שללמידה בזום יש יתרונות רבים להצלחה על פני לימודים פרונטליים. אמנם יש יתרון חברתי בקורס פרונטלי. אך הסיכוי שלכם להצליח גבוה בהרבה ככל שהקורס הוא בזום. זה מאפשר לכם להתמקד בלימודים עצמם ולא בנסיעות מתישות ועמידה בפקקים בכדי להגיע לכיתת הלימוד.

המלצה 6 – זהות המרצים

נושא שכדאי לבדוק לפני שנרשמים לקורס הוא מי הם המרצים בקורס.

חשוב לוודא שהמרצים עצמם הינם בעלי הכשרה מתאימה כטוענים רבניים. כמו כן, לא כל איש מקצוע יודע ללמד ולהסביר. המרצה צריך להיות בעל כושר הסברה, סבלן ואחד שיודע לרתק את תלמידיו.

קורס טוען רבני במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים – הכי בטוח!

המכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים מוביל בקורס טוען רבני איכותי ומקצועי. הוא נחשב למכון יוקרתי במיוחד ללימודי טוען רבני, כמו גם למקצועות נוספים.

חומרי הלמידה במכון הארצי הוא בשיטה ייחודית המסכמת את כל החומר ומסדרת אותו לפי סדר הנושאים. זה עושה סדר, ומעלה באופן דרמטי את אחוזי המעבר. ואכן, במכון הארצי יש את אחוזי העוברים הגבוה ביותר. והרבה מזה נזקף לזכות החוברות, כמו גם לסגל המרצים המרשים הקיים במכון זה.

כלל המרצים הינם אנשים משכמם ומעלה. מעבר לעיסוקם המקצועי בתחום, הם נודעו כבעלי חוש מיוחד להסברה ולמסירת שיעורים. לא בכדי שמו של המכון הולך לפניו, ובוגריו כובשים בקלות את השוק בשורה הראשונה של הטוענים הרבניים.

אחד היתרונות הגדולים הקיימים במכון הארצי ללימוד מקצועות תורניים הוא בהיבט הפרקטי. יש שם את האפשרות שבה כל בוגר יכול להתלוות לטוען רבני מנוסה שחונך אותו ומלווה אותו בפן המקצועי. לאחר תקופה קצרה של ניסיון, הבוגר בשל ויודע לצאת לשוק באופן עצמאי ומקצועי. זה כמובן מעלה משמעותית את הערך של הטוען הרבני ואת ההתפתחות המקצועית.

הפוסט קורס טוען רבני הופיע לראשונה ב-לימודים לחרדים.